זכות השימוע במשפט הפלילי

זכות השימוע במשפט הפלילי

זכות השימוע במשפט הפלילי הינה זכות הנתונה לכל אדם (למעט מספר חריגים) שאינו עצור, ושחשוד בביצוע עבירה מסוג פשע (עבירה שדינה מעל שלוש שנות מאסר). זכות השימוע מתעוררת בעקבות "מכתב יידוע" שיחידת התביעות (משטרה או פרקליטות) מחויבת לשלוח כאשר תיק החקירה מועבר לבחינתה בשאלת הגשת כתב אישום. חובת היידוע קמה מתוקפו של סעיף 60א.(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, וסעיף 60א.(ד) מקים את זכות השימוע.

זכות השימוע נקראת בשמה בצורה פשטנית, אך הלכה למעשה, כאשר מקבל חשוד בדואר את מכתב היידוע, שכותרתו "מכתב יידוע לחשוד", לא מוזכרת כלל המילה "שימוע", ולמעשה, גם בחוק אין כל אזכור למילה זו, אלא נרשם כי החשוד רשאי לפנות בכתב לרשות התביעה, בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה.

זכות השימוע הינה זכות חשובה מאוד, שכן, היא מאפשרת לחשוד לנסות ולמנוע הגשתו של כתב אישום, ולמעשה- פתיחתו של הליך פלילי בבית המשפט, הליך שיכול לעיתים להסב לו נזק רב, גם אם יימצא זכאי בסיומו, וגם אם יורשע רק בחלק מן האישומים שבהם יואשם, ואפילו בחלק קטן מהם.

לפי הגדרת החוק המוזכר, מימושה של זכות השימוע צריך להיעשות בכתב, היינו- באמצעות מכתב, אך לעיתים, כאשר סנגורו של חשוד פונה לרשויות התביעה, תינתן לו האפשרות להביא את טיעוני החשוד גם בעל-פה, במשרדי התביעה. הטיעון בעל פה, ובייחוד כזה שנעשה על ידי סניגור מנוסה, יביא לעיתים יותר תועלת, שכן הטיעון בעל-פה הוא גמיש יותר, ומאפשר התדיינות פנים מול פנים ותוך כדי כך העלאת סוגיות שונות הפועלות לטובת החשוד למול היחידה התובעת.

זכות נוספת שקמה בטרם שימוע, על אף שאין לה אזכור בספר החוקים, אלא היא מעוגנת בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ובפסיקת בית המשפט העליון, היא זכות לעיין בחומר החקירה שנאסף על ידי היחידה החוקרת, במהלך ניהול החקירה, או לכל הפחות- בעיקרי החומרים. כדי לעיין בחומרים אלו יש לבקש ולדרוש את העיון בהם, עם קבלת מכתב היידוע, ובטרם הישמע טיעוני השימוע, בכתב או בעלה-פה.

על אף שזכות השימוע קמה בחוק לחשוד בעבירות מסוג פשע, לעיתים ניתן לבקש לקיים שימוע גם כאשר החשד הוא בעבירות קלות יותר, בהן לא קמה חובה חקוקה לערוך שימוע, והתביעה רשאית למעשה להגיש כתב אישום כלל מבלי ליידע את החשוד. במקרים כגון דא חשוב שחשוד שנחקר יערוך מעקב דקדקני, בעצמו או באמצעות סניגור מטעמו, אחר שלבי הטיפול בתיק ביחידת החקירות, ומיד עם הגעת התיק את יחידת התביעות- יפנה בבקשה מתאימה.

חוץ ממניעת הגשת כתב אישום לחלוטין, רשאי חשוד או סניגור להעלות במהלך השימוע אפשרויות חלופיות לסיום הליך הפלילי, כגון "הסדר מותנה", סגירת התיק תחת התחייבויות שונות ופתרונות נוספים. חשוב לציין שההליכים החלופיים, אף שאינם עדיפים על סגירתו של התיק לחלוטין, עדיפים במקרים המתאימים על ניהול תיק פלילי בבית משפט, ולכן חשוב לתת להם משקל מתאים.

יש לזכור- זכות השימוע הנה זכות חשובה מאוד, שיכולה לחסוך טרדה רבה מאוד בהמשך הדרך, לפיכך, מומלץ לעשות בה שימוש מושכל, ובמקרים המתאימים לנצלה עד תום.

זיו גלעד, עורך דין פלילי בחיפה