שחרור בניכוי שליש מתקופת המאסר הינו אחד מן הנושאים הקרובים ביותר לליבו של האסיר.
השחרור המוקדם מוסדר בחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001. רעיון השחרור המוקדם עלה עוד במאה ה-19, באנגליה, ומטרתו היתה לעורר התנהגות טובה בקרב האסירים, ובכך למנוע הפרות סדר ובעיות אחרת בין כותלי בתי הסוהר. היום, עם התפתחות הגישה השיקומית בענישה, לא די בכך שאסיר יפגין התנהגות טובה בין כותלי בית הסוהר כדי לזכות בשחרור המיוחל /(ראה פרשת הנשיא לשעבר, משה קצב)
התנאים לשחרור מוקדם בישראל מופיעים בחוק עצמו, ורשימת התנאים ארוכה ונרחבת אם כי, לא כל שיקול רלוונטי לכל אסיר. בין השיקולים ישנם שיקולי השיקום, שיקולי משטרת ישראל והרשויות (מסוכנותו של האסיר), יכולתו של האסיר לקבל טיפול מחוץ לכתלי בית הסוהר, הטיפול אשר האסיר קיבל בין כתלי בית הסוהר, עברו הפלילי של האסיר, שחרורים מוקדמים קודמים, שימוש בסמים או גמילה מהם ושיקולים רבים נוספים.
נדבך חשוב ביותר בדרך לקיצור המאסר הינו הטיפול בידי הגורמים מחוץ לכתלי בית הסוהר, לעניין זה הוקמה רשות ממשלתית אשר אמונה על הנושא- רש"א (הרשות לשיקום האסיר). להדגיש- רש"א לא מקבלת כל אסיר ואסיר לטיפולה, אלא בוררת ומקבלת אסירים אשר להם סיכויי שיקום משמעותיים. מהאמור יש להסיק כי להתנהלות מול רש"א, עוד בשלבים שבטרם מתכנסת ועדת השחרורים לדיון בניכוי שליש מתקופת המאסר, יש חשיבות מכרעת לשחרור המיוחל.
שקלול כל הנתונים והשיקולים נדון בפני ועדת השחרורים, אשר בה יושבים, שופט בדימוס (בדרך כלל), יחד עם נציגים שונים אחרים. ישנה חשיבות רבה לאופן הצגת כל הנתונים בפני ועדת השחרורים, שכן נדיר שהשחרור המיוחל ניתן בהסכמת כל הגורמים הנוגעים בדבר. היינו, לרוב, הפרקליטות, אשר מופיעה בדיוני וועדת השחרורים מטעם המדינה, מוצאת לנכון לשים את הדגש על חומרת העבירות, על אירועים שליליים במהלך המאסר, או היעדר המלצות מגורם זה או אחר.
חשיבות נוספת להתדיינות בפני ועדת שחרורים באמצעות עו"ד מנוסה היא בכך שטיעוניו יכללו את הנתונים הטכניים, אך גם טיעונים משפטיים, כך שבמקרה והוועדה מחליטה שלא לשחרר אסיר, יהיו סיכויי ה"ערעור" טובים יותר, במישור הטיעון המשפטי וגם במישור הטיעון העובדתי-טכני. (למעשה לא מדובר ב"ערעור" על החלטת ועדת השחרורים במובנו הקלאסי, אלא ב"עתירה מנהלית" כנגד החלטה זו, עליה חלים כללים של בג"צ).
להדגיש- אל וועדת השחרורים רשאי כל אסיר לפנות אחת לחצי שנה (בהתקרב מועד השליש), כך שייצוג לא מקצועי בוועדה לא רק שלא יביא לשחרור המיוחל ברמה הנקודתית, אלא גם יוסיף חצי שנת המתנה עד להזדמנות הבאה לפנות אל ועדת השחרורים.
משרדינו עוסק בייצוג בפני ועדות השחרורים, ורשם לעצמו הצלחות רבות בתחום זה, לאורך שנות קיומו. משרדינו לוקח בחשבון את הפן המשפטי של השחרור המיוחל, אך בנוסף לזאת גם את הפן הנפשי, ע"י מתן מענה והערכת סיכויים מקצועית וכנה, לאסיר שבבית הסוהר ולמשפחתו הממתינה לו בבית.
תחומי פעילות המשרד
אלימות מינית
תחום הפגיעות המיניות כולל בתוכו פשעים שונים הגוררים עונשים, זאת כתלות בזהות הנפגעים ובגילם
עבירות תעבורה חמורות
ובכללן תאונות דרכים שגרמו למוות, לנכות או לפציעות חמורות ועוד.
עבירות רכוש
תחום עבירות הרכוש הוא ענף במשפט הפלילי אשר מאגד עבירות שונות שהמשותף להן- הפגיעה ברכושו של הזולת או של הכלל.
עבירות אלימות במשפחה
ובכללן עבירות תקיפה וחבלה בין בני זוג, כלפי חסרי ישע ועוד.
חנינה לנשיא המדינה
נשיא המדינה הוא בעל סמכות ייחודית לחון עבריינים, נאשמים או חשודים בהליך פלילי.
עבירות צווארון לבן
ובכללן עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, העלמת מס ועוד.
אודות המשרד
משרד עורכי דין גלעד הוקם בשנת 1981 ע"י עו"ד משה גלעד, שמונה לימים לשופט בית המשפט המחוזי בחיפה, וכעת, לאחר פרישתו, שב לכסאו כעורך דין פלילי ומנהל המשרד. במשך השנים יוצגו על ידי משרדנו אלפי נאשמים וחשודים בפלילים, במגוון סוגים של עבירות פליליות.
מאמרים
חוק הגנת הפרטיות בפרסום תיקי עבירות מין
אוגוסט 15, 2024