מעצר מנהלי

מעצר מנהלי

מעצר מנהלי נועד להגן על ביטחון המדינה, אך מדובר בכלי קיצוני המיועד למקרים חריגים. במקרה זה מכניסים אדם לבית הכלא לפני שהתקיים משפט או נקבע כתב אישום. מה הקריטריונים לקיומו? ומדוע מדובר בכלי קיצוני שלעיתים עשוי להיות לא הוגן כלפי העצור? כל הפרטים במאמר

מה זה מעצר מנהלי?

מעצר מִנהלי הוא מצב בו נמצא האדם בבית הכלא בטרם התקיים נגדו משפט או נקבע לגביו כתב אישום. סוג זה שונה ממעצר עקב עבירות כמו הלבנת הון, ולרוב מתקיים עקב סיבות ביטחוניות מתוך כוונה לשמור על ביטחון המדינה. המעצר מוגדר בחוק בקרב חלק מהמדינות הדמוקרטיות, אך לרוב לא נעשה בו שימוש. באופן טבעי, הדבר נתון לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם.

מעצר מנהלי הגדרה וחשיבותו במדינות דמוקרטיות

מעצר מנהלי מיושם לפי הוראה מנהלית בלבד, ללא הכרעה שיפוטית, כתב אישום או משפט. המשפט הבינלאומי קובע כי ניתן להשתמש בכלי זה תחת נסיבות מסוימות בלבד. הסיבה לכך היא, שמדובר בכלי שניתן לנצלו ובגלל העובדה שמלכתחילה מדובר בפגיעה בזכותו הבסיסית של אדם לקיום הליך משפטי הוגן. מכאן עולה, כי שימוש בכלי זה נעשה במקרים חריגים בלבד ומתוך כוונה למנוע סכנה. מלבד הסיבות הביטחוניות, סיבה נוספת לקיומו הוא הבטחת קיום חקירה או משפט ומניעת פעולות שיבוש הליכים או הימלטות מן הדין.

מעצר מנהלי בישראל

כלי זה מיושם מתוקף תקנות מנדטוריות משנת 1945. מתוקף חוק סמכויות שעת חירום נחקק בשנת 1979 נחקק חוק במטרה להגבלת השימוש בו לשעות חירום בלבד. אלו הקריטריונים ליישומו בישראל:

• לשר הביטחון יש סמכות לעצור אדם לעד 6 חודשים, אם קיימת סבירות כי אותו אדם פוגע בביטחון המדינה. על פי חוק העונשין, עבירות ביטחון מדינה מתחלקות לכמה קטגוריות:
  • בגידה: סיוע לאויב, שירות בכוחות האויב, פגיעה בריבונות המדינה ועוד
  • פגיעה בכוחות הביטחון (צה"ל, משטרה וכל גורם ביטחוני אחר)
  • ריגול: מסירת מידע לאויב, מגע עם סוכן ממדינה זרה ועוד
  • פגיעה ביחסי החוץ
• לשר הביטחון יש סמכות להארכה.
• לרמטכ"ל יש סמכות לעצור אדם למשך 48 שעות.
• מערכת האכיפה חייבת להביא את העצור למשפט תוך 48 שעות או לשחרר אותו.
• הדיונים מתנהלים בבית המשפט בדלתיים סגורות.
• ניתן לערער עליו בבית המשפט העליון
• שופט מחוזי יכול לבטל מעצר מנהלי אם הוכח כי הוא בוצע שלא מטעמים ביטחוניים.

כיוון שמדובר בקריטריונים אשר נחקקו מתוקף חוק סמכויות שעת חירום, תנאי בסיסי ליישום כלי זה הוא מצב חירום. מאז קום המדינה מוגדר בישראל מצב חירום ולכן מעצר מנהלי משמש את רשויות החוק לאורך שנים ארוכות. חשוב לדעת, כי בשטחי הגדה המערבית ניתן ליישם אותו לשישה חודשים ואף להאריך אותו שוב ושוב, בכל פעם לשישה חודשים נוספים, וזאת מבלי שנקבעה הגבלת תקופה מקסימלית.

באופן תיאורטי, אפשר לכלוא אדם במסגרת זו לאורך שנים רבות ולבצע חקירה במשטרה מבלי להעמיד אותו למשפט ומבלי שתינתן לו הזכות להתגונן. עפ"י החוק הישראלי, שר הביטחון רשאי להורות על עצירת אדם למשך ששה חודשים, אם היה לו "יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים" זאת. שלא כמו בשטחים, בישראל קיימת חובה להביא עצור מנהלי בפני שופט אזרחי (נשיא בית משפט מחוזי) תוך 48 שעות, וכן קיימת חובה לבחון צורך בהמשכו כל שלושה חודשים. ניתן לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. במקרה מעצר מנהלי, ניתן לקבל סיוע אפקטיבי של עורך דין מעצרים, שיכול לנהל את התיק באופן מקצועי כדי להבטיח שהעצור יקבל זכויות מלאות בפני החוק ואף להביא לשחרורו.

מעצר מנהלי בעקבות מידע חסוי

לעיתים, החומר הראייתי המובא לפתחו של השופט הנדרש להכריע בשאלת המעצר המנהלי, מתבסס על מידע חסוי שהתקבל, אותו לא ניתן לחשוף בפני השופט. בין אם מדובר בערעור על המעצר המנהלי ובין אם בהחלטה הנוגעת להמשך החזקת העצור במעצר מנהלי, עולה השאלה המרכזית הנוגעת למידת מהימנותו של החומר החסוי. 

שאלת חקירת מקורות המידע של הגורמים הביטחוניים השונים, היא שאלה שצפה ועולה לא אחת, ולמרות זאת היא לא זכתה להכרעה ברורה. מצד אחד, ברור וידוע כי חשיפת מקורות מידע חסויים יכולה להביא לסיכול השימוש במקורות מידע אלו בעתיד, ואף לפגוע בחייהם של המעורבים. מצד שני, עומדות זכויותיו של העצור והזכות לביקורת שיפוטית. יחד עם זאת, השופט יכול לדרוש ולקבל הסברים מהגורמים הרלוונטיים בכדי להגיע להחלטה ראויה בעניין.

האם מעצר מנהלי פוגע בזכויות האזרח?

קיים מתח קבוע בין יישום מעצרים מנהליים לבין שמירת זכויות אזרח בסיסיות. השופט אליקים רובינשטיין תיאר היטב את המתח הזה באומרו: "לא ניתן לנהל הליך הוגן מקום שקיים חומר, אשר להגנה אין ניתנת הזדמנות לנסות לנצלו לצרכיה". מתח זה בא לידי ביטוי בדרכים שונות:

• מעצר מנהלי מבטל למעשה זכות להליך משפטי הוגן.
• הכלי מיושם מכוח תקנות שעת חירום אשר למעשה מעולם לא בוטלו – מצב זה נחשב למצב לא תקין במדינה דמוקרטית.
• במקרים רבים מדובר בבחירה בדרך הקלה ביותר ללא חשיבה על יישום דרכים נוספות.
• עבור עצירים רבים, התקופה נמשכת הרבה מעבר לשישה חודשים.
• מספר ביטולי הצו המנהלי באמצעות בית המשפט העליון נמוך מאוד, כמעט אפסי, וזאת למרות הסמכות לביטול הצו.

מעצר מנהלי וחזקת החפות

בבואנו לבחון את הסוגייה האם מעצר מנהלי פוגע בזכויות האזרח בהקשר של חזקת החפות, קשה יהיה להתעלם מן העובדה כי מדובר במצב מורכב מבחינה מוסרית. במצב רגיל, לכל אדם קיימת חזקת החפות, עד שהוכח אחרת על פי החלטת בית המשפט, בתהליך משפטי ראוי ותקין, בו הנאשם יכול להתגונן מפני האשמות המופנות כלפיו עם עורך דין פלילי מקצועי.

במקרה של מעצר מנהלי, זה מבוסס על הנחה הפכית, הטוענת כי קיימת סיבה למעצר במידה ולא הוכח אחרת. בלא מעט מהמקרים, מדובר על הערכת "מסוכנות" ולא בהכרח ביצוע פעולות מסוכנות של ממש. המצדיקים את שיטת המעצר המנהלי טוענים מנגד, כי אם נשים את הדברים על לשון המאזניים, הפגיעה האפשרית כתוצ

מספר העצורים המנהליים בישראל

מאז שנת 1967 ועד היום נעצרו אלפי פלשתינאים במסגרת מעצר מנהלי, וזאת לפרקי זמן של מספר חודשים עד מספר שנים. בשנים 2012-2011 עמד מספר העצירים המנהליים הממוצע על כ-250 בחודש, ובשנים 2014-2013 ירד הממוצע לכ-160 עצורים מנהליים בחודש. לפי הנתונים, נכון לאפריל 2022 בישראל יש 581 עצורים מנהליים. בחודשים מארס ואפריל עלה מספר העצירים ב-109 בני אדם נוספים.

עיקרם של המעצרים המנהליים מתבצע על ידי צה"ל, כאשר חלק ומעט מהם מתבצע על ידי שב"ס.

כפי שניתן לראות מהמספרים דלעיל, מדובר בלא מעט מעצרים מנהליים, אשר רובם ככולם ננקטים כנגד פלשתינאים תושבי השטחים או ערבים בעלי אזרחות ישראלית. עם זאת, היו גם מקרים בהם הופעלו מעצרים מנהליים כנגד יהודים, כמו המקרים המפורסמים של נועם פדרמן וטלי פחימה, אשר ישבו במעצר מנהלי מספר חודשים, ועוררו דיון ציבורי נרחב בנושא. 

מהו צו מנהלי?

החוק החל בשטחים, קובע כי בסמכותו של מפקד צבאי להוציא צווים מנהליים, האוסרים או מגבילים כניסה/שהות של אדם לאזור מסוים, גם אם לא מתנהל נגדו כל הליך פלילי. צווים אלו, המוסדרים בהוראות הביטחון ותקנות ההגנה לשעת חירום, מהווים אמצעים מניעתיים שמקורם בטעמים ביטחוניים. על ההחלטה להוציא צו מנהלי ניתן לערער באמצעות מערכת בתי המשפט הצבאיים, אך גם כאן מדובר בהליך הנסמך ברובו על חומר חסוי.

תפקידו של עורך דין מעצר מנהלי

למרות שמדובר בהליך בעייתי מבחינת זכויות אדם בסיסיות, בסופו של דבר מדובר בהליך חוקי ולגיטימי. לצד המעצר ללא הליך משפטי, קיימת לעצור הזכות לפנות לייצוג של עורך דין פלילי, המתמחה בתחום המעצרים המנהליים, בכדי לקבל ייצוג בהתאם. 

תפקידו של עורך דין מעצר מנהלי הוא לרכז את כל נושא ההתנהלות מול בית המשפט בצורה המהירה והמקצועית ביותר, במטרה להביא לשחרור מוקדם ככל האפשר מהמעצר המנהלי. בכל מקרה, יש לזכור כי על מערכת האכיפה להעמיד את העצור המנהלי בפני שופט תוך 48 שעות החל מרגע פקודת המעצר המנהלי.

מעצר מנהלי דוגמאות

לאורך השנים, התרחשו אינספור מקרי מעצרים מנהליים לפי רקעים שונים:

1. אליה בן דוד: פעיל ימין שנחשד ביידוי אבן על נהג מונית ופצע אותו, נעצר ע"י המשטרה ושוחרר. לאחר זמן קצר הוצא נגדו צו מעצר מנהלי ע" שר הביטחון דאז – נפתלי בנט – בשל החשש לסיכון ביטחוני. גורמים במערכת הביטחון הצדיקו זאת באומרם כי הוא נועד למנוע הגברת המתיחות בשטחי איו"ש, שכן העצור נחשד כי יש בכוונתו להמשיך בפעולות טרור נגד פלסטינים, העלולות להבעיר את השטח ולגרום פגיעה נוספת בחיי אדם.
2. מאיר אטינגר: פעיל ימין אשר נעצר למשך של 10 חודשים, כחלק מגל שהתבצע לאחר רצח שלושה מבני משפחת דוואבשה. המעצר התנהל ללא משפט ומבלי לתת לעצור הסבר מניח את הדעת לגבי הסיבה.
3. א': נער פלסטיני בן 18 שנעצר כפי הנראה עקב חשדות שהתעוררו נגדו בעקבות תמונות שהעלה לפייסבוק. למרות זאת, לא נמסר לו מידע קונקרטי בנוגע לחשדות העומדות נגדו. הוא נעצר ונכלא למעל משנה.
4. שופט בית המשפט הצבאי ביטל צו הרחקה מנהלי שהוצא ע"י אלוף פיקוד מרכז כנגד תושב יצהר, וזאת למרות שלא קיימות ראיות מנהליות המצדיקות צו-הרחקה או מעידות כי שהאיש דוגל באלימות כחלק מיישום האידיאולוגיה שלו.

לסיכום, במערכה שלה נגד הטרור, משתמשת מדינת ישראל (בדומה למדינות אחרות) בתהליך מעצר מנהלי של חשודים בפעילות טרור. יש להבין כי זהו הוא כלי קיצוני וקשה השולל את חירות האדם ועשוי להביאו לסיטואציה בה פועלים נגדו בחוסר הוגנות מובהקת מתוקף החלטה מנהלתית ולא מתוקף החלטה שיפוטית. אמנם הכלי מיועד להגן על ביטחון המדינה, הוא מהווה לפעמים פתרון קל מדי לביצוע ולכן עשוי לפגוע בזכויותיו הבסיסיות של אדם להליך משפטי הוגן במדינה המוגדרת כדמוקרטית. יחד עם זאת, בעזרת עורך דין פלילי בחיפה, שהוא מקצועי ומנוסה במעצרים מנהליים, ניתן לערער גם בנוגע להחלטה זו. למידע נוסף – צרו קשר!

מעצר מנהלי- שאלות ותשובות

מה זה מעצר מנהלי?

מעצר מנהלי הינו סוג ייחודי, בו אדם נכלא, לעיתים לתקופות ארוכות ביותר, גם אם לא הורשע במעשה פלילי וללא הליך משפטי מלא. זאת לעומת סוגים אחרים שהינם חלק מההליך הפלילי. מיסודו, הוא נועד לאפשר למדינה להתגונן מפני הפרות ביטחוניות קשות, כשיש חשד סביר לפגיעה עתידית במדינה, באזרחים או מתוך חשש להימלטות הנאשמים, עוד הרבה לפני שיפתח הליך פלילי כנגדם. מסיבה זו גם למשטרת ישראל הרשאה חוקית לעצור חשודים ולא רק לגורמים שאמונים על ביטחון המדינה.

מי רשאי להחליט בנוגע בנושא מעצר מנהלי?

המחוקק העניק למספר גופים במדינה אישור לשלול חופש מאדם ולכלוא אותו ללא משפט בהליך מעצר מנהלי. גופים אלו כוללים את שר הביטחון שיכול לעצור אדם עד 6 חודשים, את הרמטכ"ל וגם המשטרה, שיכולים לעצור אדם ל- 48 שעות. שר הביטחון אף יכול להחליט על הארכתו כאשר מדובר בחשש וודאי לביטחון המדינה, כך שבפועל ניתן בהליך זה לכלוא אדם לאורך תקופות ארוכות ביותר ללא הליך משפטי מלא. יש לציין כי בשטחים שאינם בשליטה ריבונית ישראלים (למשל, בגדה המערבית), ניתן להאריך מעצרים מנהליים ללא תוקף זמן כלשהו.

האם סוג המעצר הינו בעייתי?

מעצר מנהלי הינו כלי רב עוצמה שיש בידי המדינה בשביל למנוע פגיעה חמורה בביטחונה. יחד עם זאת, משום שמדובר בכליאת אדם, מדובר בכלי שנוי במחלוקת. הסיבה לכך נעוצה בזמני הקליעה, לעיתים לתקופות ארוכות ביותר, ולרוב ללא הליך משפטי מלא. ישנם מקרים שבהם אדם נעצר מבלי שיוגש כנגדו כתב אישום ובמקרים מסוימים גם ללא הגבלת זמן. תכונה נוספת היא שכל דיון הקשור בו מתבצע בדלתיים סגורות, ללא נוכחות קהל וכלי תקשורת. למרות כל הסייגים, מדובר בכלי שנמצא בשימוש רב, בעיקר בכל מה שקשור לעצירת פעילי טרור, כך שהקונפליקט בין מדינה ששומרת על זכויות האזרח הבסיסיות לחופש, לבין הזכות להגן על עצמה, פועם בצורה חזקה בכל מה שקשור להליך זה.

כיצד עורך דין יכול לעזור לבטל מעצר?

למרות בבעייתיות בכל הקשור לזכויות האזרח הבסיסיות לחופש, זהו הליך חוקי ולגיטימי. ועדיין, באמצעות עורך דין פלילי מקצועי אשר מתמחה בנושא זה, ניתן לנסות לבטלו בטווח זמן של 48 שעות, עוד לפני אישור שופט. בנוסף, מאחר וצריך לאשר בכל 3 חודשים, עורך דין מנוסה מספיק יוכל להציג נימוקים בביטול הצורך בו ולהביא לשחרור הנאשם. במידה ובית המשפט המחוזי אינו מאשר זאת, עורך הדין יכול לערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון ולהכין את העצור לקראת הדיונים באופן מלא, מדויק ומקצועי, כך שסיכויי השחרור יגדלו.