התעללות רגשית

התעללות רגשית

התעללות רגשית מכונה לעיתים גם התעללות נפשית, או התעללות רוחנית. היא מצב שבו אדם מתנהג כלפי אדם אחר (לרוב ילדים, או נשים, או חסרי ישע), באופן שיכול לגרום לטראומה נפשית, אובדן ערך עצמי, תלות נפשית, חרדה, דיכאון קליני, קשיי תפקוד ואף הפרעה פוסט טראומטית ארוכת טווח. קיימת הכרה רחבה של גורמים שונים במערכת המשפט בסוג זה של התעללות ואף החוק קובע כי התעללות נפשית היא עבירה, אך הכרה זו היא מוגבלת בדרכים שונות.

התעללות רגשית בילדים

חוק העונשין הישראלי מכיר בעבירה פלילית של התעללות, או אלימות רגשית כאשר מדובר על קטינים וחסרי ישע. ענישה על עבירה כזו, או נקיטת אלימות נפשית נגד ילדים עומדת על עונש מאסר מקסימלי של 7 שנים (העונש יחול "על אדם העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית"). כאשר המתעלל הוא גם אחראי על הקטין, המחוקק עשוי להחמיר בעונש עד 9 שנות מאסר.

מהי התעללות, או אלימות רגשית נגד ילדים?

הגדרה של התעללות רגשית בילדים היא כל התנהגות שיטתית וחוזרת של מבוגר כלפי הילד, אשר פוגעת בהתפתחות תחושת זהות חיובית של הילד, הערכה עצמית, תפקוד רגשי ואינטלקטואלי של הילד ואף ביכולתו ליצור קשרים בינאישיים:

• דחייה או התעלמות – התייחסות כלפי הילד כאל גורם לא רצוי במשפחה
• הפחתת ערך – לעג, הבעת ביקורת הרסנית וחריפה כלפי המראה, הדיבור היכולת וההתנהגות של הילד, השפלה וכן הלאה.
• הפחדה – איומים בפגיעה פיזית או נפשית.
• בידוד – ניתוק הילד ומניעת יצירה של קשרים עם אחרים.
• השחתה או הדחה – חינוך הילד להתנהגות שאינה מקובלת או התעלמות מהתנהגות כזו, כמו שימוש בסמים, גנבה, ביצוע מעשים מגונים וכן הלאה.
• מניעת גרייה לצורך התפתחות – מניעה של חשיפה לגירויים חיוניים להתפתחות הילד כמו משחק, שיחה ועוד.
• חשיפה להתעללות במשפחה – גם אם האלימות אינה מופנית ישירות כלפי הילד.

יחד עם זאת, מדובר על תחום עם גבולות לא ברורים ולכן התעללות רגשית בילדים מוגדרת כאשר מדובר על התנהגות פוגעת, עקבית ושיטתית.

התעללות רגשית בזוגיות

שלא כמו במקומות אחרים בעולם, התעללות רגשית בזוגיות לא מוכרת בחוק הישראלי כעבירה פלילית בפני עצמה. מצד שני, סעיף 3 (3) בחוק למניעת עבירות אלימות במשפחה קובע כי ניתן להוציא צו הגנה נגד אדם אם התעלל בבן משפחה התעללות נפשית ממושכת, או התנהגות המונעת התנהלות תקינה וסבירה של אורח החיים. הצו יכול לכלול הוראת הרחקה, לצד ערובה לקיום הצו והתנהגות טובה או כל הוראה אחרת שמטרתה לשמור על ביטחונו ושלומו של בן המשפחה ואף התחייבות לקבלת טיפול, איסור על נשיאת נשק ועוד. עם זאת, במקרה של אלימות רגשית בזוגיות, בית המשפט יכול לתת את הצו רק במעמד שני הצדדים, אלא אם המשיב הוזמן לדיון ולא הגיע.

התעללות רגשית סמויה – איך מזהים?

עבירה כזו, היא מצב שלעיתים קשה לזהות ולהוכיח את קיומו. לכן קיימים כיום מדדים (שאינם בהכרח רלוונטיים בהיבט המשפטי) לצורך הבנת המצב:

• איום לפגיעה באישה, בחבריה, בני משפחתה וחיות המחמד שלה.
• התפרצויות כעס חוזרות.
• קנאה ללא פרופורציות או סיבה סבירה.
• ניסיונות לבודד את האישה מחברים ומשפחה.
• מניעת חופש תנועה, עבודה, לימודים ויציאה מהבית.
• השחתת חפצים אישיים בעלי ערך.
• מניעת גישה למשאבים כלכליים.
• עורך דין עבירות מין יסייע במקרה של דרישה לקיום יחסי מין בניגוד לרצונה- עבירה הנקראת אינוס
• ביצוע מעשה סדום.
• העלבה ושימוש בכינויי גנאי.
• השפלה בפני הילדים, ידידים ומשפחה ועוד.
• ביצוע בעילה אסורה בהסכמה, גם אם הייתה הסכמה מצד האישה ליחסים

 

אלימות רגשית או התעללות רגשית באישה

אמנם הנושא לא מעוגן בחוק בצורה ברורה, אך ניתן לראות כי שופטים רבים נוטים לציין בפסיקותיהם כי התעללות רגשית באישה חמורה לא פחות מאשר אלימות פיזית: השופט אלון, בית המשפט העליון: "יש ואלימות רוחנית קשה היא (יותר) מאלימות פיזית, הכל לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של הירידה לחיי הזולת". השופטת נתניהו: "זכותם של האישה והילדים לקבל מן הבעל – האב מדור שקט ושלו וזכות זאת מופרת לא רק על ידי אלימות פיזית אלא גם על ידי אלימות נפשית, שהיא לעיתים פוגעת אף יותר מאלימות פיזית" השופט גייפמן קבע כי אלימות רוחנית היא התעמרות רוחנית, השפלה ודיכוי וכי היא חמורה לפחות כמו אלימות פיזית.

התעללות רגשית בקשר זוגי

רשויות החוק בישראל נלחמות באלימות רגשית גם באמצעות החוק למניעת הטרדה מאיימת, שמטרתו: "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו בידי אדם אחר". חוק זה אינו מוגבל למקרים של התעללות רגשית בקשר זוגי, אך הצעת החוק מפרטת כי מרבית הקורבנות להטרדה מאיימת הן נשים נרדפות על רקע מערכת יחסים זוגית קיימת, או שהסתיימה, על סף סיום או בגלל רצון של האישה לסיים את הקשר. לכן חוק זה יכול להיות רלוונטי גם בסוגיות של אלימות רגשית בתור קשר זוגי, גם אם אינו מציין במפורש את המונח "התעללות רגשית", או "התעללות נפשית".

מעשים הנחשבים הטרדה מאיימת לפי החוק:

• בילוש, מארב, או התחקות אחר תנועותיו ומעשיו של אדם אחר.
• פגיעה בפרטיותו של אדם.
• נקיטת איומים בפגיעה עצמית או אחרת.
• יצירת קשר מאיים בכל דרך שהיא.
• פגיעה ברכוש, בשם הטוב, או בחופש התנועה של אדם אחר.

לסיכום, ניתן לראות כי אלימות רגשית או התעללות נפשית בישראל הוא מורכב וכי נדרשים משאבים רבים כדי להוכיח קיומם של מעשים אלה. בנוסף, כדי להביא לידי הרשעה, או הגשת כתב אישום בגין התנהגות זו, דרושה יצירתיות ומיומנות משפטית גבוהה. משום כך, במקרה של חשד בעבירה של התעללות רגשית, חשוב לפנות בהקדם – עוד בשלבי החקירה – לייעוץ של עורך דין באיזורכם, כמו עורך דין פלילי בצפון, שהוא מיומן ומנוסה בתחום. צרו איתנו קשר לקבלת מידע נוסף!