זכויות וחובות הורה וקטין במסגרת חקירת קטינים

זכויות וחובות הורה וקטין במסגרת חקירת קטינים

המשפט הפלילי לא פוסח על קטינים, ולעיתים הם נדרשים להתייצב בתחנת המשטרה או בפני חוקר ילדים לצורך מתן עדות, או אף לצורך חקירתם כחשודים בביצוע עבירות פליליות.

סעיף 9ג' לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 קובע כלל לפיו, במקרים בהם עוכב עד קטין ונתבקש להתלוות לתחנת המשטרה, יש למסור על כך הודעה להוריו, ואם לא עלה בידי המשטרה לעשות כן- יש ליידע בכך אדם הקרוב לקטין. לכלל האמור יש חריג, לפיו באפשרותו של הממונה על תחנת המשטרה להימנע מהודעה כזו, במקרה שהקטין מסרב ליידע את הוריו, או מטעמים של הגנה על שלומו של הקטין.

בדומה לתנאים במקרה הנ"ל, בהם נתבקש עיכובו של הקטין לתחנת המשטרה, תנאי חשוב במסגרת חקירתו של קטין בחשד שביצע עבירה פלילית, הוא שהוריו ייודעו על כך, ואם לא עלה בידי המשטרה לאתרם, שבגיר הקרוב לקטין ומוכר לו- יודע. במקרים מסוימים, למשל מקום שיש חשש לפגיעה בשלום הקטין, שיבוש הליכי חקירה או פגיעה בביטחון המדינה- כאשר הקטין חשוד בביצוע עבירה ביטחונית- רשאי קצין מוסמך, בהחלטה מנומקת בכתב, להחליט להזמין את הקטין לחקירה מבלי לקיים את חובת היידוע, זאת בהתאם לסעיף 9ז' לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971.

מקום בו נמסרה הודעה להורה או קרוב בדבר חקירתו של הקטין בחשד לביצוע עבירה פלילית, סעיף 9ח' לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 מתיר למי שההודעה נמסרה לו להיות נוכח בחקירתו של הקטין, וכך גם עומדת לקטין זכות להיוועץ בו. לגבי נוכחות כזו בחקירה- רשאי קצין מוסמך שלא לאפשר אותה, אם סבר שהדבר יביא לפגיעה בטיב החקירה או בטובת הקטין, או יביא לשיבוש או סיכול החקירה או ימנע גילוי ראיה.

החוק אוסר חקירת קטינים בשעות הלילה המאוחרות, בין אם הקטין הוא עד ובין אם חשוד בביצוע עבירה, אלא במקרים חריגים, למשל אם הקטין הגיע ביוזמתו לתחנת המשטרה בשעת לילה, אם החקירה מתנהלת בסמוך למועד ביצוע העבירה, העיכוב או המעצר, ובמספר מקרים חריגים נוספים.

חקירת ילדים בעבירות מסוימות, שחוק הגנת ילדים חל עליהן, תיעשה ע"י חוקר ילדים מוסמך לפי סעיף 4 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 ועל החקירות להיות מתועדות באמצעות תיעוד וידאו ככל הניתן, זאת בהתאם לסעיף 5א לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955.